פסק-דין בתיק ס"ע 3654-01-09

לפנינו תביעתם של תשעה עובדי חברת חשמל, מהסקטור המנהלי, למתן סעד הצהרתי לפיו יש להכיר בזכותם להשתייך לסקטור המקצועי של הטכנאים וההנדסאים, ולקבוע כי הם משתייכים לסקטור זה ולחיוב הנתבעת בהפרשי שכר, החל מיום זכאותם בפועל להשתייך לסקטור המקצועי ועד היום.

בפתח הדברים נציין, כי במהלך הדיון בתיק התברר לבית הדין, כי עובר להגשת התביעה, לא פנו  התובעים באופן רשמי לחברת החשמל בבקשה להעברתם לסקטור המקצועי המבוקש.

אשר על כן, הציע בית הדין, כי הנתבעת תערוך שימועים לכל אחד מהתובעים, על מנת לבחון בקשתו של כל תובע. לפי המלצת בית הדין, הנתבעת ערכה שימועים לכלל התובעים ובדקה את אפשרות העברתם מהדירוג המנהלי לדירוג הטכנאים. בסופו של דבר, החליטה הנתבעת שלא להעבירם, ונימקה זאת בכך שאין בהגדרת תפקידו של מי מהתובעים הצדקה להעברה לדירוג המקצועי הרלוונטי, כמבוקש על ידם.

העובדות הדרושות לעניננו כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:

1.      התובעים הינם עובדים המדורגים בדירוג המנהלי בחברת חשמל (להלן: "החברה" ו/או "הנתבעת").

2.      התובעים ממלאים תפקידים אשר מוגדרים מבחינת הנתבעת כמתאימים לדירוג המנהלי.

3.      לתובעים השכלה בתחום ההנדסאות והטכנאות, כאשר חלקם הוסמכו כטכנאים לאחר קבלתם לעבודה בנתבעת וחלקם הוסמכו כטכנאים לפני שהתקבלו לעבודה בנתבעת.

4.      התובעים אשר רכשו השכלה בתחום ההנדסאות והטכנאות לאחר שהתקבלו לעבודה בנתבעת הם: התובע 1 - מר יצחק לוי, התובע 2 - מר יצחק עזרן, התובע 3 - שאול מזור, והתובע 6 - ירון שלו.

נציין,  כי על אף שתובעים אלו רכשו השכלה לאחר קבלתם לעבודה בנתבעת, תפקידם לא שונה והם נשארו באותו התפקיד אותו מילאו לפני כן. כמו כן, לא שונה שיוכם מהסקטור המנהלי לסקטור אחר.

5.      התובעים אשר הוסמכו כטכנאים לפני קבלתם לעבודה בנתבעת הם: התובע 4 - מרק ברקוביץ, התובע 5 - חנן קושניר, התובע 7 - ראובן נחמני, התובע 8 - אהוד בן יהודה, והתובע 9 - אדמונד אבוקרט.

יצויין, שעל אף שתובעים אלו התקבלו לעבודה בנתבעת עם הסמכה כטכנאים - התפקידים שהם ממלאים אינם תפקידים של טכנאים ו/או הנדסאים.

6.      נציין, כי במסגרת הדיונים שהתנהלו, עלה בבירור כי אין קשר מהותי בין התפקיד שממלא כל תובע לבין הסמכתו כטכנאי. כמו כן, במהלך חקירתם הנגדית של התובעים, עלה כי התובעים טוענים כי יש לדרגם בדירוג מקצועי בהתאם להשכלתם, ולא בהתאם לתפקידם בפועל, בנתבעת (ראו, למשל: עמ' 17, ש' 27 וגם - עמ' 21, ש' 19-20).

כך למשל, העיד התובע 5 כי לדעתו על מנת לעבור סקטור מה שצריך זה תעודה, ולא זיקה לתפקיד (עמ' 18 לפרוטוקול, ש' 1).

התובע 3, שרכש את השכלתו כטכנאי לאחר שנקלט בחברה, העיד כי מהות העבודה שהוא ביצע לא השתנתה לאחר שקיבל תעודת טכנאי (עמ' 19 לפרוטוקול, ש' 19), כך שלמרות שהוסמך כטכנאי, הוא ממשיך לבצע את אותה העבודה.

7.      למען התמונה השלמה נציין, כי היו מספר תובעים שניסו לטעון כי יש קשר בין הסמכתם לבין עבודתם, אך במסגרת חקירתם בבית הדין התברר כי טענה זו אינה מדויקת.

8.      בית הדין התרשם, כי ההסבר שנתן עד הנתבעת, מר ולדמן, לאופן שבו הנתבעת משבצת עובדים לסקטורים השונים ולקשר בין ההשכלה לבין התפקיד והסקטור - הוא המדויק ואשר משקף את המציאות:-

ש. מפנה אותך לסעיף 2 לתצהירך, אתה מדבר על שיבוץ עובד בהתחשב במהות התפקיד שהוא ממלא בפועל. תסביר לי מה זה מהות התפקיד לצורך העניין?

ת.   כשעובד מבקש לעבור מסקטור לסקטור, אם הוא עבר כתוצאה מניוד לתפקיד שבו הגדרת התפקיד היא הנדסאי - אנו מעבירים אותו. אם מתוקף תפקידו הוא הלך ולמד ונשאר באותו תפקיד שהוא ממלא לפני שהתחיל לימודיו - אזי אנו לא מעבירים אותו.

ש.   כלומר מהות התפקיד זה התפקיד שבו התחלתי.